כמה תשואה הנכס הזה עושה?

אני מתוודה: בהתחלה הייתי מכור לתשואה.
זה היה כמעט ההמנון שלי בכל עסקה "כמה תשואה הנכס הזה עושה?

גיליונות האקסל שלי היו יצירות אמנות. עמודות על גבי עמודות של תשואה שנתית, החזרי השקעה ותזרים אחרי מיסים וכו'. הייתי בטוח שאם רק אמצא את הנכס עם המספר הכי גבוה, פיצחתי את השיטה.

וזה הוביל אותי ישירות לטעות הכי גדולה והכי מלחיצה 'בקריירת ההשקעות שלי'.

לקח לי כמה שנים להבין שהמרדף אחרי התשואה הוא לא הדרך להצלחה, הוא הדרך הבטוחה להתמוטטות עצבים. הבנתי שהשאלה החשובה ביותר אינה "כמה אחוזים הנכס הזה עושה?", אלא שאלה אחרת לגמרי, שאף אחד כמעט לא שואל.

השאלה הזו היא שהורגת את פוטנציאל ההצלחה שלכם, והגיע הזמן שנדבר עליה…

אנחנו שבויים באשליית הכלי. אנחנו מאמינים שאם רק נשיג את הכלי הנכון, תשואה גבוהה יותר, נכס טוב יותר, עוד כסף, פשוט נהיה מאושרים. אבל כלי הוא רק כלי. לרדוף אחרי תשואה זה כמו להגיד שהמטרה של נגר היא להחזיק את הפטיש הכי יקר. זה אבסורד. הפטיש הוא רק אמצעי. השאלה האמיתית היא: מה אתה רוצה לבנות איתו?

התרגיל שישנה את כל מה שחשבתם על השקעות

בואו נעשה לרגע תרגיל. אני מבקש מכם לעצור הכל, לקחת נשימה עמוקה ולעצום עיניים. דמיינו שעברו חמש שנים מהיום. לא רק שהשקעתם, אלא הצלחתם מעל ומעבר לכל דמיון. הכסף הוא כבר מזמן לא אישיו. החשבון בבנק שבע ספרות, התשואות זורמות.

עכשיו, כשהכסף ירד מהשולחן, שאלו את עצמכם: מה אני מרגיש?

כן, כן, אם לא עצרתם את הקריאה ועשיתם את התרגיל זה הזמן, עיצרו רגע וחיזרו על פיסקת התרגיל שוב. ורק לאחר התשובה המשיכו את הקריאה (אחרת זה עוד התעמלות מוחית חסרת קלוריות 😉 ) כן כן, זה לכבד את הזמן קריאה שלכם, לעצור את הקריאה ולחזור לתרגיל הנ"ל  – בסוף הקריאה תחוו שינוי.

קחו רגע עם התחושה הזו.
רוב האנשים, כשהם באמת מתחברים למקום הזה, לא מרגישים "עשירים". הם מרגישים "שקט". הם מרגישים "חופש". הם מרגישים "ביטחון". הם מרגישים "הקלה".

ועכשיו, החזיקו את התחושה הזו של "שקט", ובואו נעשה עוד צעד פנימה. דמיינו סצנה אחת, רגע קטן ויומיומי מהחיים החדשים שלכם, שבו תחושת השקט הזו באה לידי ביטוי באופן הכי מזוקק.

אולי אתם יושבים בבית קפה ביום שלישי בבוקר וקוראים ספר, בלי שהמחשבה "אני צריך להיות בעבודה" בכלל עולה לכם בראש. אולי אתם סוגרים את המחשב ב-16:00, בלי שום לחץ, כדי ללכת לים עם הילדים שלכם, סתם כי השמש יצאה. ללכת ללמוד כי אתם רוצים סוף סוף להגשים חלום. אולי אתם פשוט יושבים עם בן או בת הזוג שלכם ומנהלים שיחה אמיתית, בלי להציץ בטלפון כל שתי דקות כדי לבדוק מיילים.

הרגע הקטן הזה, בין אם הוא "בוקר של (קריאת) ספר", "אחר צהריים של ים" או "שיחה בלי הסחות דעת" "ערב עם המשפחה", הוא התשובה האמיתית. זה הייעוד שלכם.

אתם לא רוצים עוד 10% תשואה. אתם רוצים את היכולת לייצר "אחר צהריים של ים" מתי שרק תרצו. זו המטרה האמיתית. כל השאר, כל המספרים והאחוזים, הם רק הפטיש שאמור לעזור לכם לבנות את זה.

המהפכה האסטרטגית: מייעוד לפעולה

וברגע שאתם מבינים שהמטרה שלכם היא לא תשואה אלא "שקט נפשי", כל אסטרטגיית ההשקעה שלכם מתהפכת, המנגינה שלכם משתנית.

פתאום, אתם כבר לא מחפשים את העסקה עם התשואה הכי גבוהה, אלא את העסקה עם השקט הנפשי הכי גבוה. אתם לא מנסים לסחוט עוד 100 שקל מהדייר, אלא מחפשים את הדייר הכי יציב ואמין, גם אם זה אומר להרוויח טיפה פחות כל חודש. למה? כי דייר יציב שווה שנת שינה רצופה, וזה שווה יותר מכל סכום כסף.

אתם תפסיקו לרדוף אחרי עסקאות "מציאה" באזורים מסוכנים ומפוקפקים, ותתחילו לחפש נכסים סולידיים באזורים עם ביקוש יציב. למה? כי הייעוד שלכם הוא לא הימור בקזינו, אלא בניית מכונה משעממת ויציבה שמייצרת לכם חופש.

סיפורם של שני משקיעים
(חלק מהסיפור הוא אמיתי – הפרטים שונו)

תחשבו על 2 גיבורי סיפור, דני ויוסי. דני אובססיבי לתשואה. לפני שנתיים קנה נכס להשקעה באזור מתפתח אך בעייתי, כי על הנייר, התשואה הייתה 18%. היה לו אמנם חברת ניהול אבל בתכלס הוא בילה איכשהוא את השנתיים הבאות במרדף אחרי הסיפורים של דיירים שלא שילמו, תיקון נזקים, וטלפונים כועסים באמצע הלילה. הוא היה לחוץ ועצבני, עד שאשתו אמרה לו: "ה-18% האלה לא שווים את זה, חיפשנו להרוויח כסף ולא סיפורים מעוררי דאגה." בסופו של דבר, אחרי כל ההוצאות הבלתי צפויות, התשואה הריאלית שלו בקושי הגיעה ל-6% (עדכון – התשואה עלתה לכיון של 8%).

יוסי, לעומת זאת, עשה את התרגיל שתיארנו. הוא הבין שהייעוד שלו הוא "שקט נפשי". הוא קנה נכס קצת יותר יקר באזור סולידי ומשעמם, עם תשואה צנועה (ביחס לישראל) של 10% על הנייר. נבחרו דיירים בקפידה, משפחה יציבה שחיפשה בית לטווח ארוך. בשנתיים שלאחריו, הוא כמעט לא שמע מהם. הכסף נכנס לחשבון כל חודש כמו שעון. הוא ישן טוב בלילה, כנראה שהוא מבלה יותר זמן עם המשפחה שלו, והכי חשוב, השקט הנפשי הזה איפשר לו לחשוב בבהירות על העסקה הבאה שלו.

מי משניהם, לדעתכם, בונה עושר אמיתי?

השאלה שתשנה את חוקי המשחק שלכם

אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על עסקה, אני מפציר בכם, עצרו לרגע. לפני שאתם פותחים את האקסל, לפני שאתם שואלים על התשואה, שאלו את עצמכם שאלת השאלות, השאלה היחידה שבאמת משנה:

"איזה סיפור אני רוצה שההשקעה הזו תאפשר לי לחיות?"

זו לא שאלה פילוסופית. יש לה תשובות מאוד מעשיות.

אם התשובה שלכם היא "סיפור על איך היה לי יותר כסף", אתם עדיין שבויים בסיפור על הכלי. זה סיפור משעמם שלא מוביל לשום מקום.

אבל אם התשובה היא "סיפור על איך עברתי לארבעה ימי עבודה בשבוע", או "סיפור על איך סוף סוף היה לי את השקט הנפשי להירשם לחוג שתמיד חלמתי עליו", או "סיפור על איך יכולתי לישון לילה שלם בלי דאגות כלכליות", אז מצאתם את הייעוד. מצאתם את הסיבה האמיתית.

התשובה הזו היא המצפן שלכם. היא זו שתגיד לכם אם העסקה שאתם בוחנים היא עוד רעש, או שהיא הפרק הבא בסיפור ההצלחה שאתם באמת רוצים לכתוב.

והסיפור הזה, הוא שווה יותר מכל תשואה.